תערוכת ילדות בצבעים - המעברות ברמלה

במהלך בפסח 2018 נפתחה במוזיאון רמלה תערוכת ציורים חדשה של הציירת אמירה בוקק, הנקראת "ילדות בצבעים". הציורים המרשימים הם גדולי ממדים, וניכרת בהם השפעה של "הסגנון הנאיבי".

מנהל מוזיאון רמלה רון פלד מספר שבימים אלה מתקיימת תערוכת ציורים של אמירה במוזיאון רמלה שנקראת "ילדות בצבעים". בציורים שבתערוכה מציעה אמירה מעין "קפסולת זמן", המתארת פרק חשוב בתולדות המדינה – שנות העלייה הגדולה והקמת המעברות.

לדברי אוצר התערוכה ד"ר ליאור אלון, "הציורים מהווים תיעוד בצבע, בחלוף כשישים שנה, של החיים ברמלה של פעם". בתערוכה משולבים פריטים נוסטלגיים שהיו בשימוש בתקופת המעברות. התערוכה מתקיימת לרגל חגיגות ה-70 למדינת ישראל.


                         הציירת אמירה בוקק (מימין), ראש עיריית רמלה מר מיכאל וידל ושרת התרבות והספורט מירי רגב

אמירה בוקק הינה אמנית מעוררת השראה ומיוחדת במינה. אמירה ילידת תל-אביב, בת 72, היא גמלאית משרד החינוך – היא עבדה במשך שנים רבות כמורה. אמירה נולדה לבקנית והיא בעלת תעודת עיוור. למרות זאת היא הקימה משפחה וסיימה תואר ראשון ושני באוניברסיטה העברית.

אמירה החלה לצייר לפני כעשר שנים, בעיקר כדי להמחיש לנכדיה את חוויות ילדותה בשנים הראשונות שלאחר קום המדינה.



אמירה מציירת בסגנון אמנותי מאוד מיוחד המכונה "נאיבי". הסגנון הזה רווח בקרב ציירים שיצירתם אינה נטועה בהכשרה אמנותית ממוסדת. סגנון זה מתאפיין בפשטות שמזכירה ציורי ילדים, בדמויות חסרות נפח, באי שמירה על חוקי הפרספקטיבה, בחוסר פרופורציות ובעושר רב של פרטים. אחד מנציגיו המשפיעים של הסגנון הנאיבי הוא הצרפתי אנרי רוסו, שעבודותיו מוצגות בחשובים שבמוזיאונים בעולם.



הציורים הם גדולי ממדים (בשל ליקוי הראייה של אמירה) ומאופיינים בפלטת צבעים מלאה חיוניות. במשיכות מכחול רחבות נוצרת קומפוזיציה מרובת דמויות, ללא פרופורציות ותחושת עומק. אמירה משלבת בציורים תבליטים עשויים מחימר שנותנים נפח לדמויות ולחפצים. אמירה יוצרת בציוריה מופע סוריאליסטי של שמחה ואופטימיות.