היסטוריה ומאמרים

  • זיהוי האתר

    הגיאוגרף המוסלמי בן המאה ה-י"ג יאקות, מציין ש"אנשי רמלה פונקו במאגרים תת-קרקעיים והייתה רוב הארץ מאגרים". (גת) בריכת הקשתות נמנית על אותם מאגרים תת-קרקעיים, יחד עם בריכות המסגד הלבן של רמלה, היא דוגמה מרשימה למפעלי המים של השלטון המוסלמי. 

    לאורך שנות קיומה השתנו גבולותיה של העיר רמלה ויחד עם שינויים אלו, מיקומה של הבריכה יחסית לעיר. רעידות האדמה שהחריבו את רמלה האומיית במאה הי"א הביאו לנטישה של העיר הקדומה.העיר המוסלמית החדשה שהוקמה מספר שנים לאחר אירועים אלו מקומה הרחק מהריסות העיר האומיית מטעמים של נוחות (ד"ר שמעון גת) והייתה קטנה בהרבה מהעיר שנהרסה. גם לאחר הכיבוש הצלבני נותרה רמלה בגדר עיירה שולית על הדרך שבין יפו לירושלים ומשום כך לא נכללה הבריכה בתחומי העיר ונותרה זנוחה במשך מאות שנים כשהיא נסתמת באשפה ומצבה נהיה רעוע יותר ויותר.

    בריכת הקשתות ברמלה
    בריכת הקשתות. צילום: רון פלד

    בין המאות ה-י"ד ל-י"ט ישנן התייחסויות ישירות לבריכת הקשתות הרשמי צליינים שעברו ברמלה בדרכם לירושלים. גודלה ופארה של הבריכה הותיר רושם רב על נוסעים אלו עד כדי כך שהחל מהמאה ה-י"ח היא נקראת "ברכת הלנה אל מקסדה" (בריכת הלנה הקדושה), ונפוצה הסברה כי נוסדה עוד בימי השלטון הביזנטי תחת מצוותה של הלנה, אמו של הקיסר קונסטנטינוס הגדול, כשזו ראתה את מצוקת המים של תושבי העיר. (גת)

    ציור משנת 1861 בקירוב, מתוך ספר מסעותיו של הגרמני י.נ. ספ, "ירושלים וארץ הקודש", נותן תמונה של מצב הבריכה באותה עת. ניתן לראות את החור הפעור בתקרתה ואת הפסולת המכסה את קרקעיתה. (רמלה)

    צוות הסקר הבריטי מתאר בקצרה את הבריכה בשנת 1878 ומציין כי בעת ביצוע הסקר הייתה מלאה במים עד לגובה ראש הקמרונות. (PEF) בשנת 1930 תיעד קרסוול את החלל התת-קרקעי בשרטוטים ובתיאור כתוב. כינוייהשל הבריכה במפות הבריטיות הוא "ברכה אל-ענזייה" (בריכת העזים) הכינוי מתייחס ככל הנראה לשימוש שאפיין את הבריכה והוא השקיית העיזים של רועי רמלה.

    מפה מנדטורית משנת 1937 מוצג תחום העיר רמלה כשהבריכה עדיין נמצאת מחוצה לו, אף על פי כן, ידוע שהבריטים הכשירו את הבריכה, ניקו ושיקמו אותה כמאגר מים עמם ניקו את רחובות העיר. (רמלה)

    קום המדינה הביא לשינוי נוסף בגבולות העיר, ת"א משנת 1948 מראה את הבריכה ממש מעבר לשוליה הצפוניים של העיר, ובמפה עירונית מ-1970 הבריכה כבר מוקפת בבתים ורחובות מכל עבריה. במהלך שנות השישים של המאה שעברה השקיעה עיריית רמלה בניקוי הבריכה והפיכתה לאתר תיירותי שאפשר חתירה בסירות בחלל התת-קרקעי מלא המים. (רמלה) בתקופה זו אף ככבה הבריכה בסרט המוכר בקרב רבים  "חסמב"ה ונערי ההפקר" כמאורת המסתור של השודד אלימלך זורקין ובני חבורתו. בתקופה זו ניתן לבריכה השם "בריכת הקשתות" כינוי חדש יחסית למאגר שמתייחס לקשתות המחודדות המרשימות שבו.

    תולדות בריכת הקשתות

    הקמתה של רמלה בחולות הסמוכים ללוד (המילה רמל פירושה בערבית חול) נבעה משיקולים אסטרטגיים ופוליטיים ולא משיקולים של יכולת השטח ולשאת את יושביו. עיר גדולה זקוקה למי שתיה רבים כמובן, אך בנוסף תעשיות שונות, בעיקר תעשיית האריגים, דורשות מים זמינים. מפעלי המים של רמלה היו רבים ומגוונים. מאמת המים שהוליכה את מי המעיינות מתל-גזר לבריכות המסגד הלבן, בריכות אגירת מי גשמים ומאגרים תת-קרקעיים חצובים.

    כתובת ההקדשה משנת 789 לספירה בבריכת הקשתות
    צילום: רון פלד

    בריכת הקשתות הוקמה כמאגר כזה בשנת 789 לספירה במצוותו של הח'ליף הרון אל-רשיד בחלקה הצפוני של העיר בעבור תושביה. לצורך בניית המאגר התת-קרקעי נחצב בקרקע בור גדול, שנתמך בקירות אבן עבים. הבור כוסה בתקרת קמרונות הנשענת על מערך עמודים ואומנות המחוברים בניהם בקשתות מחודדות. לאורך כל אחד מקמרונות התקרה הוכנסו פתחים לשאיבת מים, שאפשרו למספר גדול של אנשים להשתמש במאגר בו זמנית. הבריכה נבנתה תוך שימוש בחומרים מעולים ובאבנים שסותתו היטב. פתח לכניסה אל תוך המאגר מוקם בצידו הצפוני וגרם מדרגות אבן הנתמכות על חצאי קשתות, אפשר הגעה לרצפת הבריכה ולתחזוקת חלקיה הפנימיים שצופו בשכבת טיח הידראולי למניעת חלחול. (גת)


    מבחינות רבות, רב הנסתר על גלוי בכל הנוגע לתולדות בריכת הקשתות; מדוע מפעל ציבורי בקנה מידה מרשים שכזה מוקם בשולי העיר? מה היה מקור המים שנועד למלא את הבריכה? כיצד תפקדה הבריכה בימי רמלה האומיית? האם הבריכה היוותה חלק ממערך מבני ציבור כמו בריכת המסגד הלבן או שמא הייתה היא המבנה הציבורי העיקרי בסביבתה? חלק מסוגיות אלו לא יכולות להיענות בטרם יבוצעו חפירות נוספות בסביבת הבריכה. על אחרות ניתן לבסס השערות על פי ממצאים קיימים, אך על אף אחת מהן אין תשובה חד משמעית.

    מיקום הבריכה

    לנושא מיקומה של הבריכה הועלו כמה השערות. הראשונה גורסת כי לאחר שרמלה צמחה והתרבה מספר תושביה, נוצר צורך בתוספת לאספקת המים של העיר. מאחר ומרכז העיר היה בנוי בצפיפות ולא ניתן היה לבנות בסביבתו מאגר בעל גודל מספק מוקמה הבריכה בחלקים דלילים שמצפון לו.

    קונצרטים בבריכת הקשתות

    לפי השערה אחרת, בתקופה העבאסית הועתקו תעשיות שונות לשולי העיר מאחר שהיו רועשות והפיצו ריח רע. תעשיות אלו, ביניהן קדרות, נפחות זכוכית, עיבוד מתכות, צביעת אריגים וייצור סבון דורשות אספקת מים שוטפת לצורך תפקודן. ייתכן והבריכה הוקמה עם העתקתן של תעשיות אלו, על מנת לספק את המים הדרושים להן. בחפירות בסביבת הבריכה אכן נמצאו שרידים לבתי מלאכה מסוגים אלו אך לביסוס השערה זו יש צורך בממצאים נוספים. השערה נוספת היא השקיית שדות העיר בסמוך לחומה במים מן הבריכה. ידוע על שדות כאלו מכתובת שנמצאה לא הרחק מן הבריכה (גת). יש צורך בחפירות נוספות בסביבת הבריכה על מנת לבחון השערות אלו.

    מקור המים

    מקור המים של הבריכה  נכון להיום הוא במי התהום של שכבת הקרקע בתוכה היא נבנתה. מצב זה הוא ברור לעין מאחר ולאורך כל הקיר הדרומי של הבריכה (קיר בטון שהוקם בימי המנדט על מנת לסגור את הקמרון הדרומי שהתמוטט), קיימות נביעות קטנות של מים בקילוחים שלרוב הם דקים וחלשים אך מזרימים מים לבריכה ללא הפסק. יחד עם זאת בפינה הצפונית-מערבית של חלל הבריכה בחלקו העליון של הקיר המערבי קיים פתח שיכול היה לאפשר כניסת מים.

    מתחת לפתח זה ישנה חלקת רצפה של אבני גזית מוסתתות שעומדות בניגוד בולט לשאר חלקי הבריכה שרוצפו בחלוקי אבן קטנים. האם פרט זה מעיד על אספקת מים חיצונית? ואם כן מדובר בסעיף של אמת המים מתל-גזר, אותה אמת מים שהזינה את בריכות המסגד הלבן? או שמא מדובר בפתח לניקוז של מי גשמים, כפי שהיה מקובל במאגרי המים האחרים בעיר באותה תקופה? אין כל עדויות לכיוון זה או אחר אך ההנחה המקובלת עד כה היא שאמת המים לא הגיעה לבריכה אלא הסתיימה מערבית לה בבריכת אגירה פתוחה (שאיננה קיימת כבר).


    בריכת הקשתות בשנת 1937

    אספקת המים של הבריכה משליכה גם על שאלת מיקומה. ידוע כי הייתה בעיה של מליחות מי בתהום ברמלה שהובילה לבניית אמת המים ובריכות אגירת גשמים. אם הוזנה הבריכה על ידי מי תהום טובים, האם מדובר במעיין נקודתי שאילץ את מיקום הבריכה באתר מסויים זה במנותק מהתכנון העירוני הכללי?

    חתך הידרוגיאולגי העלה כי באיזור הבריכה קיימת שכבה אטומה גבוהה מביתר אקוויפר החוף, מצב שמוביל לשינוי מהיר של מפלס הבריכה לאחר גשמים. יחד עם זאת יש צורך בהמשך חקירה של כיוון זה על ידי מדידות מפלס מי התהום וקידוחים בסביבה.

    ייחודיות הבריכה

    בשנת 1876 גילו דה-ווגיה ואדינגטון כתובת סמוך לראש גרם המדרגות שמתארכת את בניית הבריכה לימי העבאסים (שנת 789 לספירה). לשון הכתובת: "בשם אללה הרחום והחנון...זה מה שנעשה בפקודתו של דינאר, סוכן אמיר המאמינים יאריך אללה את שלטונו. המלאכה נעשתה בידי אבד א...בד'ו אל חג'ה 172 (מאי 789)". שהו ממצא היסטורי נדיר ובעל חשיבות במאיר על עובדות חשובות לגבי השליט האחראי להקמת הבירכה והמי שהביא לבנייתה בפועל.

    נוסף על כך כשריד לתקופה שמאופיינת במיעוט בנייה בהיקף גדול, מתלבטת הבריכה הן בגודלה, בחוסנה וביופיה. עדות לטיב המבנה היא הישארותה על עמדה למרות אלף ומאתיים השנים שחלפו מהקמתה וחרף רעידות האדמה הקשות שהחריבו חלקים גדולים מרלמה. הבריכה היא דוגמה ומופת לאדריכלות האיסלמית בארץ ישראל והיא בעלת חשיבות רבה כמפעל הבנייה הגדול ביותר של השושלת העבאסית בארץ. בנוסף, יש לבריכה משמעות רבה לתולדות האדריכלות כמקום ראשון בעולם שבו נעשה שימוש מסודר בקשת מחודדת בעלת אבן ראשה. קשת זו החליפה את הקשת העגולה ומאפיינת את הסגנון הגותי שהיה נפוץ באירופה בימי הביניים המאוחרים.

    ככל הנראה הצלבנים שהושפעו מהאדריכלות המוסלמית בארץ ומהקשת המחודדת ברמלה בפרט, ייבאו אותה לארצות מוצאם שם היא התפתחה לקשת הגותית המוכרת. השתלשלות זו של היסטורית הקשת המחודדת בעלת האבן בראשה, הופכת את בריכת הקשתות לא רק לאתר בעל ופי אדריכלי רב אלא גם למקום בעל חשיבות עליונה להיסטוריה של האדריכלות.




    התערבויות במבנה מהתקופה הבריטית ועד ימינו

    1.    תקופת המנדט הבריטי – הקמרון הדרומי שהתמוטט מולא באדמה ונאטם בקיר בטון. הקמרון הצפוני חוזק באמצעות קשתות מבטון מזוייף.

    2.    שנות ה60 – עיריית רמלה יזמה את ניקוי הבריכה ותיקונה על מנת להכשירה למבקרים. אין פירוט של הפעולות המדויקות שבוצעו.

    3.    שנת 1990 – נסגרה הבריכה לקהל עקב סכנת התמוטטות. לחץ האדמה על הקירות החיצוניים של הבריכה גרם לעיוות צורתם ("בטן") וסיכן את יציבות המבנה.

    4.    שנת 1991 – המשך בליית המבנה חייבה את ייצובו באמצעים שונים. החדרת מותחני מתכת בקיר הצפוני החלה אך הופסקה לאחר היסדקות הקיר. לפירוט הפעולות ההנדסיות ראה בסקר של אינג' יעקב שפר (נספח א').

    5.    שנת 1992 – החלשות נוספות של הקיר הצפוני והיווצרות סדקים בו, הובילה לחפירת הקרקע לאורך הקיר הצפוני בעומק של שמונה מטר. זו גילתה כי פעולת המותחנים שהותקנו בשנה הקודמת לא היטיבו עם החומרים המקומיים והומלץ על הקמת קיר תמך - שלא נבנה. במקומו חוזק הקיר הקיים והוסדר ניקוזו. לפירוט הפעולות ההנדסיות ראה בסקר הנדסי של אינג' יקב שפר (נספח א').

    6.   שנת 2009 - ביצוע עבודות ייצוב שימורי-הנדסי והסרת סכנה בבריכה. כמו גם איטום גג המבנה למניעת חדירת מי נגר. כשלושה עד ארבעה חודשי עבודה. צוות שימור רשות העתיקות. מזמין העבודה: עיריית רמלה.