המגדל הלבן

בתצפית ממרומי המגדל ניתן לראות את העיר רמלה וסביבתה. המגדל הלבן מתנשא לגובה 30 מ', ועולים אליו ב-111 מדרגות. הוא החל להיבנות בהוראת הסולטאן הממלוכי אל-מלכ אל-כאמל נאצר א-דין מֻחמד, והקמתו הושלמה בשנת 1318. ככל הנראה שימש כמגדל תצפית, שכן מראשו ניתן להשקיף על גזרה רחבה, מחוף הים במערב ועד למרגלות הרי יהודה ושומרון ממזרח. עם זאת, לדעת חלק מהחוקרים, במבנהו הארכיטקטוני (מינרט) נועד המגדל להיות המקום ממנו משמיע המואזין את הקריאה לתפילות המוסלמים חמש פעמים ביום. 

אל-מקדסי, גאוגרף ערבי חשוב, מעיד בשנת 985 לספירה, כי "בכל האסלאם לא נמצא מחראב [שקע בקיר המסגד הנמצא בכיוון התפילה] יפה מזה הנמצא פה... ויש לו צריח יפה שנבנה על ידי השאם אבן עבד אל-מלכ. שמעתי אחד מדודי שסיפר: ברצות החליף הזה לבנות את הצריח, נודע לו שלנוצרים יש עמודי שיש חבויים בחולות, שבהם התכוננו להשתמש לבניין הכניסה... השאם דרש מהנוצרים שיראו לו את מיקום העמודים, ואם לא כן, יחריב את כנסייתם בלוד וישתמש בעמודיה לבניין המסגד.

הנוצרים הראו לו את המקום שבו היו העמודים מונחים, והם היו עבים, גבוהים ויפים". ממשיך ומתאר אלמקדסי את המסגד: "והמסגד מכוסה אבנים אחרות, מרוצפות באמנות רבה. הדלתות של הבניין העיקרי עשויות עצי ברושים וארזים, והן חטובות מבפנים ומרהיבות עין". שם נוסף למסגד ניתן לזכר 40 הגיבורים האגדיים שנלוו למחמד במסעותיו – מסגד הארבעים.
  במסורת הנוצרית נקשר המגדל הלבן לסיפור "ארבעים המרטירים", קבוצה בת 40 חיילים רומאיים אשר קיבלו על עצמם את הנצרוּת בתקופה בה נרדפו המאמינים הנוצרים על ידי השלטון הרומאי. למרות גזר דין המוות שנגזר עליהם, סרבו לחזור בהם מאמונתם וכולם הוצאו להורג. והפכו לקדושים (=מרטירים).

אגדה על המגדל הלבן 

מדי שנה נהרו המוני מוסלמים אל המגדל הלבן לחוג את חגו של נבי סאלח, והדבר הביא כבוד רב לרמלאים וגם הכנסה יפה מנדבת עולי הרגל ומקניותיהם בשוקי רמלה. התחילו לקנא תושבי העיר הסמוכה, לוד, קנאה עזה בהצלחת השכנים, ויום אחד, לאחר ששבו לביתם כועסים וזועמים מן החגיגה, כינסו אספה כדי להשיב לעירם העתיקה את כבודה. הדיונים היו סוערים וההחלטה הייתה לגנוב את המגדל הלבן והקבר הקדוש מאתרם ברמלה ולהעבירם ללוד. צהלו הלודאים ושמחוּ בגבורתם, אך לא  ידעו איך להעביר את המגדל...

הוחלט לפנות לשיח' זקן וקדוש, ששמו יצא לתהילה בכל הארץ כמחולל ניסים. הקשיב השיח' לבקשה המוזרה, ואמר: "יש לי פיתרון בשבילכם!" הוציא השיח ממחסנו כמה שקים ובהם חבלים ואמר: "אלו הם חבלי קסם, קחו את האנשים החזקים בעירכם, התגנבו בלילה אל המגדל, קִשרו אותו בחבלי הקסם וגררו את המגדל אל עירכם". שמחו מאוד הלודאים, כי לא ידעו שהחבלים הם בעצם חבלי גומי.

בלילה התגנבו אנשי לוד אל המגדל, קשרו אותו בחבלים והחלו למשוך אותו אל עירם. בחושך הבחינו כי החבלים נמתחים, והם מתקדמים לעבר לוד. הם משכו בכל כוחם, ועם שחר הגיעו למבואות העיר לוד. אז יצאו לקראתם אנשי העיר בתופים ובמחולות. המושכים קראו לעברם בשמחה, "ג'אמע אל אביאד ביתקרב!" – המסגד הלבן מתקרב. והנה בו ברגע הגיעו החבלים לשיא מתיחתם, ונקרעו. נפלו כל המושכים – וכאשר הסתכלו לעבר המסגד, דרומה, ראו כי המגדל הלבן עדיין מתנשא במקומו הקבוע ברמלה.

בתצפית ממרומי המגדל ניתן לראות את העיר רמלה וסביבתה:
 

בצפון: עמק לוד.
בדרום: רחובות ושכנותיה.
במזרח: מגדל הפעמונים של הכנסייה הפרנציסקנית והצריח העגול של המסגד הגדול, ארובות בית החרושת למלט "נשר", גבעות השפלה, יער בן שמן ושיפולי הרי יהודה ושומרון.
במערב: מגדל המים בשכונת בן גוריון, ועל קו האופק ניתן לראות את העיר תל אביב יפו.


 

מאגרי מים
 

בחצר המתחם, ברחבה שבין המגדל המרובע לשרידי המסגד, שהוקם במאה ה-8, נמצאים שלושה מאגרי מים גדולים, שקיבולם 6400 מ"ק לערך, אשר הוזנו מאמת מים שהגיעה מכיוון תל גזר. נראה שלפחות שניים מהם נבנו כבר במאה ה-8. במרכז חצר המסגד ישנו מקום רחצה למתפללים, ממנו שרדו בעיקר אגפו הדרומי והמזרחי.

קבר נבי סאלח
 

ממערב למגדל טמון לפי המסורת המוסלמית הנביא הקדום נבי סאלח. על קיר המרפסת של המבנה כתובת המספרת על שיקום המסגד הלבן בשנת 1190. המסורת המוסלמית מספרת כי נבי סאלח, המוזכר שבע פעמים בקוראן, הטיף לעובדי הכוכבים והמזלות לנטוש את אליליהם ולעבוד את אללה. הללו העמידו אותו במבחן ואמרו לו, "אם תהפוך את הסלע שלפנינו לנאקה, נאמין באללה ונלך בעקבותיך". ואכן, הוא עמד במשימה, ומאז רבים הם המאמינים בנבי סאלח האגדי.

 לשעות הפתיחה באתר ומחירי כניסה ליחצו כאן
לקריאה נוספת על המסגד הלבן ליחצו כאן

לתיאום ביקורים לקבוצות: 08-9292650 או 08-9216873

 

הכתובת על קבר נבי סאלח משנת 1190
 

כתובת ההקדש בכניסה אל המגדל הלבן: