היסטוריה ומאמרים

  • בשנות ה-70 נערכו ברמלה מספר חפירות , כדלקמן:

    שכונת בן-גוריון

    בדיקות לצורך סלילת כביש, בחפירה התגלו יסודות דלים, שלא הצליחו לשדר בעזרתם ארכיטקטורה משמעותית, ושרידים של מערכת מים (תעלה בנויה ומטויחת). הממצאים הנלווים היו מעט שבירים כלי חרס מהתקופה האיסלמית הקדומה.

    מדרום מערב למיתחם המסגד הלבן

    בוצע חתך ברוחב כ-3 מ', בין המגדל ונבי צלאח (בקרבת הנבי). בחפירות נחשפו כמה שכבות שהקדומה בהן הייתה על קרקע חולית (הקרקע הטבעית במקום זה) ובה ממצאים שתוארכו בזמנו לשלהי התקופה הביזנטית  (היום אולי אפשר להגדיר את הקראמיקה לשלב המעבר בין התקופה הביזנטית לאיסלמית הקדומה. אך יש צורך לבחון מחדש את הממצאים). בחפירה התגלה קיר מיתחם הקדום לקיר החשוף  היום ובתוואי שונה מעט, קטע של רצפת פסיפס לבן ועוד, מאוחר יותר המשיך מאיר בן-דוב חפירה זו.

    רצפת פסיפס 

    מנשה ברוש חפר רצפת פסיפס עם כתובת בערבית, אשר פורסמה ע"י מרים רוזן-אילון (גם בחדשות ארכיאולוגיות 1973).
    החפירה נערכה בקיץ 1996 ממערב לכלא  אילון לקראת הקמתו של מבנה חדש.

    האתר נמצא כ-1 ק"מ צפונית מזרחית מצומת רמלה לוד. בסמוך לאתר עוברות שתי דרכים עיקריות- הראשונה היא דרך הים מקהיר לדמשק והשנייה דרך רוחב מיפו לירושלים.
    השטח המיועד לבניה נמצא במישור על פני 40X50 מ' בחפירות נחשפו קירות, רצפות ,בורות ספיגה ובריכה. הקירות נבנו מאבני גיר/ גיר קירטוני או כורכר ,הונחו על מצע חולי בתוך תעלות רדודות. שוד אבנים הותיר בסיס קירות בלבד המצע התחתון נבנה לרוב מאבני גוויל קטנות עליו הונחו בהדרגה אבנים מוסותתות ולעתים אבני גוויל מעובדות, על פי רוב גדולות יותר. עובי הקירות בין 0.35-0.7 מ' לרוב בעלי פן כפול של אבנים. הקירות לא טויחו פרט לבריכה והרצפות פולסו על ידי אבנים קטנות וכורכר מהודק. כמעט ולא נמצאו רעפים בחפירות וככל הנראה הקירוי נעשה מעץ:

    שטח A - נחפרו שלושה ריבועים לעומק 1.7 -2.15 ללא ממצא ארכיטקטוני.

    שטח B –  בעומק של 0.4 מ' מתחת לפני השטח נחשפו ארבע קירות אבן שהשתמרו לגובה עד שלוש נדבכים . הקירות נבנו על תשתית של אבנים קטנות בקיר 1 נחשפו שרידיו של פתח נוסף ברוחב 0.65 מ'. אל קיר 2 ניגשת תשתית של רצפה, עשויה מאבנים ומטיח מהודק. ממערב לקיר נתגלו שתי ערימות אבנים A,ו,Bככל הנראה שרידיהם של בורות ספיגה 

    שטח C- נחשפו שני נדבכים של קיר 5, הבנוי מתשתית של אבנים קטנות שמעליהן הונחו אבנים מוסתתות במרחק של שלושה מטרים. מדרום לקיר נחשפה בריכה, מטויחת בטיח אפור, שמשולבים בו כלים מטין צהבהב. על הטיח נתרו שרידי צבע אדום.

    הממצא הקראמי עשיר, וכולל בעיקר כלים מטין צהבהב ומעט חרסית מזוגגים מן המאות הח'-י' לסה"נ וחדל להיתקיים בתקופת הממלוכית. על פי ממצא החרסית ניתן לומר שעיקר הפעילות (יותר מ-95%) בו ארעה במאות ח'-י' לסה"נ. בממצא הארכיטקטוני נמצא שלב אחד בלבד, השלב המאוחר באתר, מאות י"א ט"ו שייך ככל הנראה לפעילות נוודית, שלא השאירה ממצא ארכיטקטוני או שהוא מהייה את שוליו העזובים של אתר שלא נחשף בחפירות:חפירות בדיקה בתוואי כביש 40 (צומת מצליח קלאוזנר) –רמלה 

    הקדמה

    במהלך פיקוח להרחבת כביש 40 בקטע רמלה-מצליח,נמצאו על ידי אנשי רשות העתיקות שרידים ארכיאולוגיים. במקום התנהלה בחודש אוקטובר 1998 חפירות בדיקות מטעם המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב.

    ממצאי החפירות 

    במהלך החפירות נפתחו 11 ריבועי בדיקות (בגודל 5X5) לאורך תוואי הרחבת הכביש (ממערב למזרח) החל מעומק של כ-20 ס"מ מתחת לפני השטח נתגלה שכבה ארכיאולוגית שעובייה 0.50 -2.0 מ' ובתוכה נמצאו תשעה מתקנים מעוגלים, נבנו במתכונת זהה מנדבכים של אבני גוויל קטנות עד בינוניות וללא חובר מלכד או טיח. בקרקעיתם לא נמצאה ריצפה. גם הקירות שהשתמרו נעשו מאבני גוויל ללא חובר מלכד השכבה הארכיאולוגית הכילה כמיות גדולות של קרמיקה אסלמית ובהם כלים מזוגגים, כלי חרס מטיפוס ח' אל מפג'ר, נרות מעוטרים בדגמי טביעה, מטבע כסף עברסי, שברי כלי זכוכית, כלי שחיקה מאבן, חלזון הארגמן עצמות צאן ובקר ושרידים של חומר אורגניים הממצאים נמצאו מפוזרים באופן שווה הן מחוץ למתקנים ובן בתוכם.

    סיכום ומסקנות

    האתר נמצא בשולי הישוב העירוני של רמלה האסלאמית ויש להניח כי שימש בעיקר לצרכי חקלאות או לשימושה של אחת מתעשיות הזעירות שפעלו מחוץ לתחומי העיר (ור' גליק וגמיל תשנ'ז) לדעתנו, המתקנים המעוגלים שנתגלומפוגרים על פני כל השטח, נעשו כדי לרכז בתוכם תוצרת חקלאית או כדי לפתור ביעה סביבתית או תברואתית שנבעה מאופי הפעילות שהתקיימה בסמיכות לאתר. פרט למתקנים –כל יתר הממצא הארכיטקטוני הוא ד, בנוי ברשלנות וספורדי, ויש להניח כי הוא נשדד בשלבי הפעילות המאוחרים של האתר.

    הממצא הקטן שנמצא מפוזר בסביבת המתקנים ובתוכם כלל בעיקר כלי חרס קטנים לשימוש ביתי (דוגמת נרות,קערות,קדרות סירי בישול בקבוקים ופכיות) וכלי זכוכית. רבים מכלי החרס נמצאו פגומים, עם שברים לא טריים או מנוקבים בתחתים, פסולת ביתית זו, הושלכה בקרוב לודאי לאתר אחר שזה יצא מכלל שימוש. הרפרטואר הרמי שברשותנו תוארך לפרק הזמן שבין התקופה העבאסית עד לפאטימית-אמת המים המוביל לרמלה

    בחודש אוקטובר 1998 נערכה חפירת הצלה בסמוך למסילת הרכבת בין רמלה ונען לקראת חידוש ושיפור תוואי המסילה החפירה בוצעה בשני שטחים משני צידי המסילה ,כשבכל שטח נפתחה רובע בגודל 5X4 מ.

    רובע A: ברובע זה נחשף קיר בנוי מאבנים בגודל 30X20 סמ' מלוכדות היטב בטיח אפור מעורב בפחם. הקיר בנוי בציר מזרח-מערבת, אורכו 3.5 מ' ורוחבו כ-90 סמ'. חלקו הצפוני נהרס במהלך עבודות העפר שביצעה במקום רכבת ישראל, אך ניתן להבחין בצבע בהיר ששרידי הטיח השאירו בקרקע. שרידים אלה מעידים כי רוחבו המקורי של הקיר היה כשני מטר וכי הוא  שימש כמסד עליו נבנתה אמת המים שלא שרדה למלוא גובהה.

    רובע B: בשטח זה ההשתמרות יותר טובה ולכן ניתן להבחין בשרידי האמה עצמה אורך הקטע שנחשף הוא כ-2.7 מ' ובחתך רואים בצורה ברורה את שיטת הבניה בבסיס האמה שורת אבנים רבועות וגדולות (30X40 סמ') משני צידיהן יציקת אבנים מעורבת בטיח אפור שיצרו מכלול ברוחב 1.8 מ'. שמרכז האמה בנתיב הזרימה המרכזי של המים נחשפו שתי שכבות טיח  ורדרד מעורב בחרסית כתושים,חלקיקי קוורץ,פחם,אפר וגריסי צדפים. על שכבת הטיח התחתונה ניתן להבחין בהצטברות צמדת טוורטין,כיוון שהיא היתה כל הזמן תחת זרימת המים.בעיקבות חשיפת האמה בשטח זה, נסקר לכיוון מערב השטח החקלאי הסמוך (שדה כותנה חרוש של קיבוץ נען) בו ניתן היה להבחין בכתמים לבנים של טיח ואבנים מעורבות בחרסית שהצביעו על תוואי האמה. התוואי פונה לכיוון מערב צפון-מערב והוא היה ברור על למרחק של מאה מטרים מהחפירות.

    במהלך הפירות נמצאו שני מטבעות ברונזה עבאסיים מטבע אחד נמצא בתוך אחד משכבות הטיח שבמרכז האמה ועליו מופיעים שמותיהם של המושל במנסור אבן אל-מאהד, והנסיכים ח'אדם אבן חבב ויחים בן קאמוס. המטבע נטבע במטבעות רמלה והוא מתוארך לשנת 805 לספירה. המטבע השני נמצא בשיפכי אדמה, שהוצאו מסביבות האמה, ללא קשר סטרטיגרפיה ברור. הוא זוהה כמטבע אנונימי, שנטבע במטבעות רמלה בשנת 832 לספירה. שני שברי חרסית אינדקטיבים, שנמצאו בתוך טיח האמה, זוהו אף הם כעבאסיים )איור 
    המקורות ההיסטוריים מספרים כי מייסד העיר רמלה הח'ליף האומאי, סולימאן בן עבד אל מלכ (מת ב-717 לספירה) בנה אמת מים , אשר נודעה בשם קנאת ברדה. הפער לכעורה בין התאריך העולה ממקורות הכתובים ובין הממצא הארכיאולוגי יכול להיות מוסבר בכך שמדובר בתיקון מאוחר ולא בשלב הראשון של בנית האמה. תוואי האמה מופיע לראשונה בסקר הבריטי גיליון 16 תחת השם "קנאת בינת אל קופר" (אמת המים של בת כופר). לא ברור מקור המים של האמה אך הוא ככל הנראה בסמיכות לתל גזר.