ניסיון-לגנוב-את-המגדל-הלבן-ברמלה

 
היסטוריה ומאמרים

  • ישנה אגדה המספרת כיצד אמרו בני לוד לגנוב את המגדל מרמלה.

    רמלה נטלה את הבכורה מהעיר השכנה לוד שירדה מגדולתה. אנשי לוד התקנאו בבני רמלה, שהתגאו בקבר הקדוש נבי צאלח והמגדל המפואר. כיוון שפעם בשנה בתקופת האביב היו נוהגים המוני ערבים מהסביבה לעלות לרגל אל קברו של נבי צאלח ולחוג ברמלה את החג הגדול  "זיארת נבי צאלח".

    ככל שגברה שמחת בני רמלה כן גדלה קנאת אנשי לוד השכנה שהיו בין המשתתפים בחגיגה. פעם, ביום החג, פרצה מריבה בין הלודאים לבין הרמלאים. אנשי רמלה גברו על אנשי לוד שגורשו מן העיר בחרפה גדולה.

    כאשר שבו אנשי לוד אל בתיהם כינסו אספה גדולה על מנת לטכס עצה כיצד להחזיר את כבודם שחולל.

    פתח אחד מהם ואמר: "כל עוד יימצאו המגדל והקבר ברשות אנשי רמלה תהיה תמיד ידם על העליונה ואנחנו לא נוכל להם אלא אם נגנוב את המגדל עם הקבר ונעבירם ללוד".

    בימים ההם חי שייח' זקן אשר נודע בכל הארץ כיועץ פלא. הלודאים החליטו לשלוח אליו שליחים ולהביא לו מנחה על מנת שינחה אותם בעצתו כיצד להעביר את המגדל ללוד.

    השייח שמע את דבריהם החליט להתל בהם ואמר: "הנה לפניהם חבלי קסם, והיה בלילה ובאתם בלאט לרמלה וקשרתם את החבלים אל המגדל ומשכתם אותו אל לוד עירכם".
    השייח נתן את החבלים ללודאים שלא ידעו שהיו עשויים גומי.

    בלילה יצאו בחשאי בחורי לוד אל רמלה והחבלים בידיהם. הם באו בלאט אל המגדל, קשרו אליו את החבלים והחלו ללכת ולמשוך את חבלי הגומי שהתמתחו יותר ויותר. בהתקרבם ללוד החלו לקרוא בשמחה: "גאמע א-רמלה ביתקרב! ביתקרב! (מגדל רמלה מתקרב! מתקרב!!).

    שמעו זאת אנשי לוד ויצאו בשמחה לקבל את פני בחוריהם הגיבורים. הם החלו מחפשים את המגדל והמגדל אינו, רק חבלי הגומי נמתחו והמגדל נשאר במקומו ברמלה.

     מאז אין עלבון גדול יותר ללודאים מאשר לומר להם בלעג, "גאמע א-רמלה ביתקרב!".