​​  חדשות ועדכוני תיירות

  • אל בורות המים
    יונתן לוקימסון. מורה דרך וצלם

    ארץ ישראל, נתברכה בהרבה מעלות, נכון יש לנו "ארץ זבת חלב ודבש" ולא "חלב ומים" אבל בקטנה, ארץ שהרריה נחושת שזה די נחמד, אבל בואו נגיע לתכל'ס, זוהי ארץ שיכולה לשמש כולה כלוקיישן אחד גדול, הגשר בין יבשות, תרבויות, אקלים ומה שלא תרצו, שנוצר על  הרצועה הצרה הזאת באורך של 420 ק"מ של גבולות פוליטיים. 

    בפינה הזאת אני רוצה להביא אתכם אל "הלוקיישנים" היותר מעניינים, אתרים שלא כל אחד מגיע אליהם. אתרים שכולנו עברנו לידם אבל לא ממש ראינו אותם, אתרים ששווה ויש כאלה שיאמרו אף חובה לבקר בהם, והכי חשוב אתרים שקרובים לכל אחד ואחד מכם, בין אם זה בתל אביב, ירושלים, פתח-תקווה, רמת הגולן ובעצם איפה לא.

    את הפינה הזאת אני רוצה לפתוח בבורות, בורות המים ברמלה. ישנו איזה שהוא קסם בעיר הזאת שמושך אותי אליה, אולי מדובר באנשים, אולי בסיפורה של העיר, אין לי מושג, אבל בפעם הראשונה שביקרתי ברמלה, התלהבתי. בעקבות ה"התלהבות", הזאת כבר הספקתי לקחת אנשים לבקר באתריה של העיר, והפעם אני מזמין גם אתכם להתלוות איתי אל בורות המים העתיקים שנמצאים מתחת למגדל הלבן, המגדל אשר הפך, ברבות השנים לסמלה של העיר.

    רמלה, אתם צריכים להבין, נבנתה על דיונות. תרגום המילה רמל לעברית הוא חול, אם תרצו הקבלה עברית קחו את "חולון". רמלה היא גם העיר היחידה בארץ אשר נבנתה מן היסוד על ידי השלטון המוסלמי, בית אומייה לצורך העניין, ככל הנראה בשנת 716 ותחילת בנייתה מיוחסת לסולימאן אבן עבד (א)ל מלכ.

    רמלה נועדה לשמש כבירת מחוז ארץ ישראל ("ג'ונד פלסטין") של האיפריה האומיית ועם הזמן הפכה לאחת התחנות המרכזיות בדרך בין יפו לירושלים. אולם עם כל היופי, ההדר והחשיבות אשר יוחסו לעיר נתקלו מתכנניה במספר בעיות, כאשר הבעיה העיקרית שלה הייתה מים. צריך להבין כי רמלה היושבת על גבעה חולית, נמצאת כ30-50 מטר מעל שכנתה העתיקה לוד ובעוד זאת יכולה לשתות משכבה של מי תהום, הנגישה באמצעות בארות, הרי שלחפור לעומק של עוד 50 מטר, בעת העתיקה, הוא לא עניין של מה בכך, בייחוד כאשר מדובר על פיתרון לעיר שלמה.

    אז מה עשו חכמי רמלה ומתכנניה כאשר נתקלו בבעיה? פשוט מאוד, הם עקפו אותה מסביב, על מנת לספק מים לתושבי העיר, נבנתה אמת מים, בסגנון רומי, והיא זאת שהובילה מים מאזור גזר אל בורות המים אשר נבנו מתחת לרחובותיה של רמלה.

    ועכשיו נקודה אחרונה לפני שניגש אל העניין עצמו. מדע הגיאולוגיה אשר הלך והתפתח עם הזמן, היה יכול להצביע למתכנני העיר, כי בנקודה הזאת, לא כל-כך מומלץ לבנות עיר, רמלה, מעבר לכך שנבנתה על אדמה לא יציבה – דיונת חול, נבנתה גם על קו שבר גאולוגי, מה שהביא מספר פעמים לחורבנה של העיר בשנים 749, 1033, 1068, ובעוד כמה רעידות אדמה שפקדו את האזור ובעצם גרמו להריסתה הכמעט מוחלטת של העיר ואף להזזתה כמה מאות מטרים מהמקום שבו ישבה לפני כן.

    אני לא יודע אם כולם יודעים זאת, אבל את עיקר הפרסום קנו בורות המים של רמלה, כאשר שימשו כלוקיישן לצילומי הסרט חסמב"ה ונערי ההפקר שצולמו בברכת הקשתות ולצילומי הסרט קונילמל, אשר צולם בבורות אשר מתחת למגדל הלבן.

    על מנת להגיע אל המגדל הלבן, כל שעליכם לעשות הוא לקחת שטר של עשר לירות מתקופת המנדט הבריטי ולהתרכז טוב-טוב בתמונה או פשוט יותר להגיע לרחוב דני מס (ברמלה), שם בין מספר 12 למספר 14 נמצא שטח מגודר, ואני בטוח שאת המגדל הלבן אתם תזהו. 

    לאחר שנכנסים לתוך השטח, ניתן לשוטט קצת בין שרידיו של המסגד הלבן, שהיה במקום, לעלות קצת על הדיונות, ולראות קצת מפאר העבר אשר שרד את רעידות האדמה וההזנחה ומוטל כעת כאבן שאין לה הופכין בחצר המקום. ההיסטוריון המוסלמי אל-מוקדסי, מספר כי המסגד הלבן, היה מצופה כולו שיש והיה גדול ויפה יותר מאשר המסגד בדמשק ובעל המחראב (גומחה המציינת את כיוון התפילה – לכיוונה של מכה) הגדול בעולם, למעט את זה שבירושלים. מי שירצה יוכל לראות את שיחזור המסגד במוזיאון יד לבנים של רמלה. 

    אם אתם משוטטים כבר בין הריסותיו של המסגד הלבן, אתם בטוח תראו פתחים חסומים על האדמה, חלקם סגורים, חלקם פתוחים וחלקם סתם מסורגים אלו הפתחים שמהם שאבו מים מתוך הבורות, שאליהם נרד בעוד דקה. הבור האהוב עלי (משפט קצת מוזר) נמצא בפינה הצפון מערבית אתם תוכלו לראות גרם מדרגות שיורד למטה (לקטע הזה מומלץ להביא פנס), לאחר שירדנו למטה, הגענו אל אחד ממאגרי המים של העיר, סולימאן, האיש שלו מיוחסת בניית העיר רמלה, היה זה שבנה בעצם את המערך התת קרקעי הזה של שלוש, בורות המים שיכלו להכיל ביחד כ6200 מ"ק מים.

    האגדות מספרות, כי מאגר המים של המסגד הגדול, היה למעשה חלק ממאגר מים שהשתרע מתחת לפני כל העיר והתחבר בשלב כזה או אחר אל ברכת הקשתות (אי שם ברחוב הרצל) מרחק של כ20 דקות הליכה. סולימאן, יש לציין לא זכה לראות את סיום פועלו ומי שסיים בפועל את בניית המסגד היה אחיו הישאם עבד (א)ל מלכ. 

    לאחר שיורדים למטה לתוך בור המים, אנחנו מוצאים את עצמנו בתוך מבנה, בעל תקרה קשתות, אשר נועדה ככל הנראה לשמש כתמיכה למבנה שהיה מעל- המסגד. הלחות המורגשת בתוך חלל בורות המים היא די גבוהה אבל נסבלת ועל הקירות אפשר לראות שאריות של טיח אשר מנעו מהמים לחלחל ולהרוס את הקירות.

    הזוהמה, והלכלוך שאתם רואים על הרצפה, אינם פסולת בניין, אלא שאריות מהתפאורה של הסרט קונילמל, אשר עמדה במקום במשך מספר שנים, עד אשר לפני כשנה נהרסה בידי כמה ילדים אשר התפרעו במקום, ועד שעצוב לומר את זה, העירייה או מי שאחראי על האתר לא טרח עדיין לנקות את המקום.

    כשאתם תסתכלו על המקום במציאות, אתם תראו, כי מדובר בלוקיישן מושלם, נתחיל מזה שלא מגיעים אליו הרבה אנשים (עד כמה שידוע לי), ובמידה והם מגיעים, הם נמצאים במקום מקסימום רבע שעה, וממשיכים לאתר הבא שלהם. לאלו שמשתמשים במבזקים וציוד סטודיו, נכון אין כאן שקעים לחשמל, אבל היות והמקום מוחשך ברובו, עם חדירה של קרני אור בודדות דרך הפתחים בתקרה, מאפשרים משחק יפהפה בין האור המלאכותי לאור הטבעי, בכל שעות פעילות האתר, שפעיל לצערי רק בשעות הבוקר והצהריים המוקדמים (נכון לעכשיו בין 08:00 ל14:30), והקרבה של האתר לאתרים  נוספים בעיר הופכים אותו ללוקיישן מושלם לדעתי, לכל סוגי הצילום, החל מצילום נופים - אפשר לעלות על המגדל הלבן ולקבל תצפית נוף יפהפייה של 360 מעלות על כל האזור שמסביב לרמלה, זאת כמובן בתנאי שישנה ראות טובה. צילום פורטרטים, דוגמנות וקנוספט אשר נוצרים כמעט מעליהם במקומות ייחודים כמו זה.

    כמובן שעל מנת לעלות אל המגדל, צריך התאמץ קצת, כי בכל זאת מדובר במאה ומשהו מדרגות שצריך לצלוח לפני שמגיעים עד למעלה. צריך לציין רק כי ישנה מחלוקת לגבי תפקידו של המגדל הלבן, יש כאלה שיגידו כי הוא שימש כמינרט (צריח) למסגד הלבן, אולם היות ומדובר במנה מאוחר (המאה ה14) והיות המבנה כולו בנוי כמגדל הגנה סביר להניח שהוא שימש בתור מיני מבצר, לתושבי העיר, אשר במידה והיו צריכים להתגונן היו נכנסים פנימה לתוך המגדל, סוגרים את הדלת, וממטירים חצים וזפת ושמן רותח על הצרים מסביב. בכל מקרה לא סתם הפך המגדל הלבן לסמלה של העיר רמלה, נראה כי מדובר במבנה המרשים שנמצא בכל האזור על 30 המטרים המתנשאים שלו לגובה ו119 המדרגות שצריך לעלות על מנת להגיע למעלה. 

    גם המגדל הלבן עצמו מבפנים יכול לשמש כלוקיישן מעולה עם כי צפוף לצילומים.

    על המגדל הלבן מספרים, כי יום אחד נתקנאו תושבי לוד השכנה בהצלחתה של רמלה, ובכמות התיירים והאנשים שמושך אליו המגדל הלבן, עד כדי כך נתקנאו עד שהחליטו להיוועץ בסידנא עלי החכם. שלחו נציגים אל סידנא עלי, פרשו לפניו את בעייתם, וחיכו לשמוע מה בפיו. חשב סידנא עלי וחשב ובסופו של דבר נתן בידי הלודאים, חבלי קסם שבעזרתם יוכלו להעביר את המגדל הלבן מרמלה ללוד. לילה למחרת הגיעו גברתי לוד לרמלה, כרכו את חבלי הקסם של סידנא עלי מסביב למגדל והתחילו למשוך, משכו ומשכו, התקדמו צעד וצעד ולקראת הבוקר הגיעו ללוד, והנה כאשר העירה השמש, הסתובבו לאחור וראו מרחוק את המגדל הלבן עומד במקומו, בדיוק באותו הרגע נתרפו חבלי הגומי של סידנא עלי והתכווצו בחזרה אל המגדל הלבן.

    כמובן שישנם עוד סיפורים אשר נוצקו מסביב למגדל הלבן, המסגד נקרא גם מסגד הארבעים, המסגד של נבי צאלאח – קדוש טרום מוסלמי שקבור בסמוך ועוד...

    להזמנת הסיור/סדנא לקבוצות - 08-9292650