היסטוריה ומאמרים
  • עתיקות ב', ל.א מאיר

    בקיר הגדר הבנויה מהצד הצפוני של חצרו של המסגד הלבן ברמלה, על ידי הבניין המוקדש לנבי צאלח, קבועה כתובת ערבית 50X102 ס"מ, בת חמש שורות. בפנים המסגרת כתובת בכתב נסח'י :

    בשם אללה הרחמן והרחום. צווה לבנות את המסגד הכולל המבורך הזה איאס בן עבד אללה מגדודו של האמיר עלם אלדין קיצר ירחמהו אללה וירחם כל מי שירחם עליו.שנת חמש מאות שמונים ושש.



    הערות:
    מצד הלשון ראויה תשומת הלב השנייה. מילה במילה יש לתרגמה "זה מה שציווה לבנות את המסגד" וכו', ביטוי לא פחות כבד ומתנגד לסגנון בערבית מאשר בעברית.

    האישים:
    איאס בן עבדאללה היה כנראה סמל או בד"א ועל כן איננו נזכר במקורות ההיסטוריים הערביים העומדים לרשותנו. מול זה הייה שם קיצר ידוע למדי בתקופת בני איוב, והבעיה היא במין האמירים השונים בעלי אותו השם עלינו לזהות אותו.העובדה כי לכולם הייה אותו שם הלוואי, דהיינו עלם אלדין, מקשה במקצת את הבחירה. אך נדמה כי קיצר של כתובת הנ"ל הוא אותו קיצור ממלכו של צאלח אלדין, אשר הייה אז מושל אשקלון, ובסוף שעבאן 587 (התחיל ב24 באוגוסט) קבל את פקודתו של הסלטאן להרוס את בצורי עירו (ראה בהא אלדין ז' שדאד, נודאר, חלק ג' עמ' 264, 348)

    הוא נזכר שוב במשך מלחמות המוסלמים בצלבנים, בראשית מוחרם 588 (בינואר 1192), כשעמד יחד עם סיף אלדין יאזכוג' בראש גדוד של ה"אסדיה" והדף את ריצ'רד "לב הארי" בסביבת אשקלון ואחר כך השתתף במצור יפו (אבו שאמה, בתאב אלרוצ'תין, חלק ב' ע' 196 ש' 14). ברמצ'אן אותה השנה, אחרי חתימת ברית השלום, נתמנה למושל המחוזות חברון, עזה, דרום ואשקלון (אבו שאמה, שם, ע' 205, ש' 14-13,מג'יר אלדין , ע' , 345 ש' 7-6, ע' 605, ש' 12-11).

    ב-9 ברביע הראשון שנת 590 (4 במרץ 1194) נמסרה לו (תסלם) ירושלים על ידי האמיר ג'רדיק, מושל העיר משנת 588.

    הידיעה האחרונה עליו היא משנת 597 (1200\1) הוא הייה אז וזירו של אלמלך אלז'אהמר גאזי, סולטאן חלב, ויצא בשליחות דיפלומטית לאלמלך אלעדאל אבו בכר במצרין, שליחות אשר נכשלה, כי לא ניתן לו להיכנס לקאהרה, והוחזר הביתה מבלביס.

    המסקנה:

    הכתב הגרוע גס בצורתו ו"כפרי" באופיו, חוסר עמדה בדרוג (מה שהייה בימים ההם שווה לחוסר יכולת כספית) של איאס, המילה "עמארה", אשר כידוע רומזת על תיקונים בבניינים קיימים ולא על בנייה חדשה, ואחרון אחרון המקום בו נמצאת הכתובה הזאת והמסגד הלבן. על השאלה החשובה לאיזה בניין הייתה הכתובה מיועדת מראשיתה, אין אנו יכולים לתת תשובה. היו לא ידוע אפילו מאימתי היא קבועה במקומה הנוכחי.

    קבר נבי סלאח ברמלה