מטמון-הזהב-של-רמלה

 
היסטוריה ומאמרים
  • רון פלד

    במהלך שנת 1964 גילו שני פועלים רמלאיים, שחפרו באזור המגדל הלבן ברמלה אוצר אמיתי ממש כמו בסרטי הקולנוע: מטמון ובו 376 מטבעות זהב בני למעלה מאלף שנה. רק במהלך שנת 2009, הוחזר האוצר לרמלה מרשות העתיקות והוא יוצג לקהל במוזיאון העירוני שוב החל מאמצע חודש יולי 2013.

    יש לזכור כי בימיהָ המפוארים של רמלה, קצת לפני יותר מאלף שנה, שמשה רמלה כבירת מחוז וכעיר מרכזית וחשובה, הייתה בה מטבעה להטבעת מטבעות. 
     
    לא נכחיש כי בזמן שמביטים בהשתאות על האוצר הזהבהב והמנצנץ, שכן זהב טהור אינו מחליד לעולם, לא יכולנו שלא לפנטז על מיטב סרטי הקולנוע בהם אוצר נדיר כזה מהווה מטרה לשודדי אוצרות כאלה ואחרים, אולם אמצעי האבטחה בחדרון התצוגה יחזירו את כולנו למציאות.

    האוצר כאומר, מכיל 376 מטבעות במשקל כולל של לא פחות מאשר 1.6 ק"ג. הוא נמצא כאמור במקרה בשנת 1964, על ידי שני פועלי עפר באזור המגדל הלבן שבשטח רמלה הקדוּמה. השניים ניסו לעשות "קוּפָּה" אך בסופו של דבר נתפסו והמטמון התגלגל כראוי לידי רשות העתיקות. רק במהלך שנת 2008, לאחר שנים רבות אי שם במחסני הרשות, הוחזר לרמלה בה נתגלה לראשונה.
     
    מדובר במטמון בעל חשיבות גדולה שמתוך 376 המטבעות שבו, כשלושים נשארו במרתפי רשות העתיקות בשל ייחדום ונדירותם בעולם. מטמון המטבעות מכיל מטבעות שהוטבעו ברחבי העולם האסלאמי דאז, החל מהעיר מֻחמדיה (כיום מסילאח שבאלג'יריה) במערב ועד לסמרקנד הקסומה שבאסיה המרכזית (כיום בתחומי אוזבקיסטאן).

    מרחב ההטבעה שלהם משתרע מאלמחמוריה (כיום מסילאח) באלג'יריה, עד ארמניה ועד איראן, ואחת-עשרה שושלות נזכרות בהם.

    המטבע הקדום ביותר מבין כל המטבעות הוטבע בשנת 769 לספירה (היא 143 להיג'רה) בימיו של החליף העבאסי אלמנצור, והמטבע המאוחר ביותר המוצג הוטבע בבגדד שבעיראק של ימינו בשנת 368 להיג'רה (היא 799 לספירה), ימיו של החליף הפאטמי אלמעז לדין אללה. מרביתם של המטבעות זהים בגודל ובמשקל (כ-4.2 גרם בממוצע), ולכן ערכם היה כמעט זהה.

    הקשת הגיאוגרפית ממנה הגיעו המטבעות אדירה (סה"כ 18 מטבעות שונות) - מאלג'יריה שבצפון אפריקה (כיום העיר מסילאח ובעבר אלמחמוריה) ועד לארמניה בצפון מזרח ואפילו איראן מה שכמובן מעיד על קשרים כלכליים חובקי עולם ואולי אף על מקצועו של בעל האוצר - בנקאי או חלפן כספים ממולחים.

    היה זה החליף עבד אל מאלכּ, בונה כיפת הסלע ואביו של סולימאן מייסד רמלה שקבע כי מטבעות בעולם הערבי יכילו 3 אלמנטים:

    1.
    שמו המלא של החליף.
    2. השנה המדוייקת בו הוטבע המטבע (לפי מניין ההיג'רה).
    3. העיר בה הוטבע המטבע.

    כך קרה שלא נדרש כמעט זיהוי ארכיאולוגי או מיון שכן שלושה יסודות אלה נותנים לנו את תאריך ההטבעה, המיקום ומי השליט. פנטזיה של כל ארכיאולוג.

     

    מטבע אחד מתוך 376.  צילום: רון פלד

    הימצאותם יחדיו של מטבעות מקשת גיאוגרפית כה גדולה ומשך התקופה שבה היו בשימוש (כמאתיים שנים בין המטבע הקדום לאחרון) הם ביטוי מאפיין לשלטון מרכזי ויציב וכן להצלחת השיטה המוניטארית האסלאמית שהיתה נהוגה בימים ההם  ולמסחר המשגשג וחוצה גבולות שאִפיין את הכלכלה באימפריה מפוארת זו. העובדה שעד כה התגלו בעיר רמלה לא פחות משלושה מטמוני מטבעות (רובם מוצגים במוזיאון) והרכבם הרחב, הם עדות למקומהּ הדומיננטי של העיר בכלכלה המקומית בפרט והעולמית בכלל.
     
    כאמור, המטמון התגלה באקראי במהלך ביצוע עבודות עפר ולא בחפירות ארכיאולוגיות, ולכן קשה להעריך למי היה שייך הזהב ומהן נסיבות הטמנתו במקום זה. אחת הגרסאות הרווחות  היא כי ייתכן והמטבעות היקרים השתייכו לבנקאי, לחלפן כספים או לסוחר עשיר.

    בתקופה האסלאמית הקדומה (שלטון בית אומייה / בית עבאס) נהוג היה לשלם עבור סחורה או שירות כזה או אחר במטבעות זהב או במטילי זהב, שכן ערך המטבע נקבע על פי משקל החומר ממנו נעשה וכמובן איכותו. אם כך ניתן להסיק כי מטילי הזהב שנמצאו במטמון הנם לא פחות מאשר אמצעי תשלום חלופיים - מעין המחאת נוסעים (Traveler's Checks). בקצות המטילים ניתן להבחין בבירור בסימני קיצוץ שנעשה באמצעות כלי מכאני חזק. עובדה זו מחזקת את ההנחה, שמטיל הזהב או חלקיו, שימשו כאמצעי תשלום וכן שערכם נקבע על פי משקל המטיל ואיכות המתכת ממנו הוא עשוי.

     
    יותר מאחד וחצי קילו זהב. צילום: רון פלד

    המשקל הכולל של המטמון כאמור - כ-1.6 ק"ג - הינו משקל ניכר שערכו שקול כנגד דמי המחייה של משפחה עירונית ממוצעת באותה תקופה במשך למעלה משלושים שנה - פנסיה משפחתית.
     
    אם חשקה נפשכם לבקר במוזיאון העיר רמלה ניתן לשלב בעיר סיור עצמאי מרתק. בעיר יש מספר אתרים שיכולים להוות אוצר בעצם קיומם – בריכת הקשתות, המגדל המרובע, המסגד הגדול, המנזר היווני אורתודוכסי, הכנסייה הפרנציסקנית בה ייתכן ונפוליאון בילה לילה, קברו של הארי פוטר בבית הקברות הבריטי ועוד. וכמובן, אסור לפסוח על המסעדות שבלב העיר העתיקה. אז אל תגידו שלא אמרנו – סעו לרמלה!