סיור-אטרקציות-ברמלה

 
​​  חדשות ועדכוני תיירות
  •  היידי גלייט, מגזין ארץ וטבע

    למרות שאינה נחשבת ליעד תיירותי, רמלה מציעה מגוון אטרקציות למטיילים. אלו שיעזו להגיע אליה יופתעו לגלות היסטוריה מרתקת, מערות תת קרקעיות, ארכיטקטורה מרשימה מימי הביניים ואת קברו של הארי פוטר

    רמלה היא אחד מיעדי התיירות המפתיעים בישראל. עברה המפואר של העיר הוסתר בשנים האחרונות על ידי פגעים אורבניים, אך ניתן עדיין לראותו מבליח מדי פעם במקומות הכי פחות צפויים.

    העיר נוסדה בשנת  715 לספירה בקירוב כבירתה של שושלת בית אומיה. רמלה נועדה להיות עיר מלכותית ועל פי כל המקורות אכן הייתה כזו במשך מאות שנותיה הראשונות. היא נהפכה למרכז של מסחר, תעשייה, כלכלה ואף דת. מלומדים ומיסטיקנים סוּפים הגיש עו מרחבי העולם המוסלמי כדי ללמוד בעיר. לפי ד"ר שמעון גת, שערך מחקר מקיף על העיר, רבים מהם כתבו פרשנויות חשובות לקוראן.

    גת כותב כי מוסלש מים קישרו בין העיר ל"קרקע הגבוהה" המוזכרת בקוראן (סורה 23 , שורה 50) ולמקום קבורתם של חבריו ומשפחתו של הנביא מוחמד. למרות שרמלה נוסדה כעיר מוסלמית, נוצרים זיהו אותה תוך זמן קצר כרמה, ביתו של שמואל הנביא, וכרמתיים הקדומה, ביתו של יוסף הרמתי שהוריד את ישו מהצלב. היהודים אימש צו גם הם את המוסכמה הנוצרית וזיהו את העיר כרמה. כתוצאה מכך, ישנו בעיר בית כנסת הקרוי על שם שמואל הנביא.

    כל ההוד וההדר הללו באו לסיומם ברעידת אדמה אשר החריבה את העיר בשנת 1068, הרסה את רוב בנייניה המלכותיים וגרמה למותם של אלפי תושבים. העיר נבנתה מחדש ב– 1072 אך לפי ד"ר גת, מעולם לא חזרה לגדולתה. העיר החדשה הייתה צל חיוור של קודמתה ושליטים מקומיים עתידיים  בחרו בערים אחרות כבירותיהם.


    בריכת הקשתות ברמלה. צילום: רון פלד

    בורות המים הענקיים שנחפרו כדי לספק מי שתייה לתושביה הראשונים של העיר הם כמעט כל שנותר בימינו מעברה המפואר. באזור לא היו מספיק מי שתייה כדי להרוות עיר גדולה, ולכן נבנו שלושה בורות מים  תחת המסגד המרכזי יחד עם מערכת תעלות שנשאה אליהם מים מן האזור.

    המסגד המקורי נהרס והיום נמצאים בורות המים מתחת למסגד שנבנה בסוף המאה ה– 12 . המסגד הזה, המכונה "המסגד הלבן", נודע בזכות יופיו הרב בימי הביניים. המתחם המקיף את המסגד כולל גם מגדל העומד עד היום ולו שני שמות - "המגדל המרובע" ו"המגדל הלבן". בורות המים העתיקים סגורים לציבור עקב מצבם הרעוע, אך המגדל עודנו פתוח ומציע נוף מרשים עבור אלה שמוכנים להתאמץ כדי לטפס עד לראשו.

    דובר העירייה, רוני ברזילי, אומר כי העירייה שוקדת בימים אלה על שיקום תשתיות התיירות בעיר. השיפוץ יכלול בין היתר חיזוק כולל של מתחם המסגד ופתיחת בורות המים לקהל הרחב. עד שישופץ המתחם, לרמלה יש עוד הרבה מה להציע לאלה המתעניינים בתשתיות מים עתיקות. בריכת הקשתות נבנתה כדי לשמש כמאגר מים בשנת 789, זמן לא רב אחרי  חפירת בורות המים, בזמן שלטון בית אומיה. הבריכה התת–קרקעית עדיין שלמה ומלאה במים. מבקרים באתר יכולים לשכור סירות ולנווט בין קשתות האבן והעמודים הגבוהים הממלאים את כל 400 המטרים הרבועים של הבריכה. קשתות אלו משכו קולנוענים רבים לאתר במרוצת השנים.

    הבריכה היוותה משיכה תיירותית עוד לפני כן, במשך מאות שנים; לפי המסורת הנוצרית, זוהי הבריכה שחפרה הלנה הקדושה, אמו של קונסטנטין, במסע העלייה שלה לרגל לחיפוש מקומות קדושים במאה ה– 14 . שריד מרתק נוסף מימיה הראשונים של העיר הוא תצוגה במוזאון רמלה, המוקדשת למטבעות שהוטבעו בעיר. על פי גת, מטבעות נטבעו בעיר מעת היווסדה ועד רעידת האדמה של 1068 , ורמלה הייתה אחת הערים היחידות בארץ ישראל שקבלו אישור מן השלטונות ליצור מטבעות. בתחילה הוכנו המטבעות מנחושת, בדומה למטבעות נוצריים מן התקופה, אולם במרוצת השנים התפתח בעיר סגנון ייחודי ומטבעות מזהב וכסף נטבעו בה. המשקל הסטנדרטי של כל מטבע היה כארבעה גרם. 


    המגדל הלבן ברמלה. צילום: רון פלד

    היהלום שבכתר המוזאון, השמור תחת מנעול ובריח, הוא האוצר הקבור שהתגלה על יד המסגד הלבן בתחילת שנות ה– 60 של המאה ה– 20 , על ידי אדם שרצה להרחיב את ביתו. במקום לדווח על מציאת מאות מטבעות הזהב העתיקים החליט המוצא הישר לשמור אותם לעצמו. לאחר שנה, כשניסה למוכרם, גילתה אותו רשות העתיקות והחרימה את האוצר. 

    השלל כלל כמעט 400 מטבעות זהב ושישה מטילי זהב, המוצגים כיום במוזאון ונטבעו בשנים 979-761 . המטבעות הגיעו מרחבי העולם המוסלמי, מאלג'ריה, מאיראן וגם מארמניה. תגלית מעניינת אחרונה הנוגעת לאוצר הן חתיכות המטבעות, שנחתכו במספריים כדי לשמש כעודף בתקופה בה טרם הומצא ה"כסף הקטן" ומטבעות הוערכו על ידי מדידת משקלם. 

    מגוון אנושי ותרבותי 

    למרות שתוכננה כעיר מוסלמית - מעין תשובה לשש כנתה הנוצרית, לוד - רמלה הייתה עיר רב–תרבותית כמעט מרגע יסודה. השליטים המוסלמים הזמינו בני דתות אחרות להתגורר במחיצתם והיא נהפכה במהרה לביתם של נוצרים, יהודים, קראים ושומרונים. גניזת קהיר מכילה מסמכים מיהודי רמלה ומן הקהילות הקראיות; בין המסמכים, שהעתקים שלהם  מוצגים במוזאון, ישנו מכתב מאישה יהודייה מרמלה המבקשת שבעלה יחזור אליה או יעניק לה גט וטקסט קראי המסביר איך לכתוב גט. הרב–גוניות נמצאת בעיר גם היום; היא מארחת שלל פסטיבלים דתיים המכבדים אנשי דת מדתות שונות הקשורים לעיר ובין 71,000 תושביה נכללים 12,000 מוסלמים, 5,000 נוצרים, 2,000 קראים ויהודים מ– 54 מדינות שונות.

    בית הכנסת הראשי של הקהילה הקראית בישראל והמועצה הרבנית שלה נמצאים ברמלה ופתוחים למבקרים בתיאום מראש. גם עבור הדת הנוצרית, רמלה היא עיר חשובה ובזמן מסעות הצלב לארץ ישראל הייתה העיר הראשונה שנכבשה. למרות שלא הייתה עיר גדולה, בנו בה הצלבנים קתדרלה גדולה ומעוטש רת שלפי ד"ר גת הוקדשה כלל הנראה ליוסף הרמתי. כשהממלוכים כבשו את העיר מאה שנים לאחר מכן, הם הפכו את הקתדרלה למסגד. הממלוכים לא שינו הרבה בבניין והוא נותר עד היום כבניין הצלבני השלם הגדול ביותר בארץ. שמו כיום הוא "המסגד הגדול" (ג'אמע אל עומרי) והוא עודנו מתפקד כבית תפילה. 

    מבחר פריטים מן התקופה הצלבנית נמצאים בתצוגת מוזאון רמלה. ישנן מספר כנסיות הפועלות ברמלה כיום, חלקן נבנו לקראת סוף התקופה העות'מאנית במאה ה– 19 על גבי שרידים של מבנים קדומים יותר. הכנסייה הישנה ביותר היא הכנסייה היוונית–אורתודוקסית המוקדשת לג'ורג' הקדוש ומשרתת את רוב האוכלוסייה הנוצרית של העיר. לצדה ניצבת הכנסייה הפרנציסקנית שנאמר כי נבנתה על שרידי ביתו של יוסף הרמתי. היא נהרסה ברעידת אדמה ונבנתה מחדש על ידי הכנסייה הספרדית בסוף המאה ה– 19 ; הספרדים קישטו אותה בעזרת פסלים, זכוכית צבעונית וציורו המפורסם של טיציאן, "הירידה מן הצלב". כמו כן, קיימות בעיר כנסייה אנגליקנית מן המאה ה– 19 וכנסייה ארמנית ששופצה לא מכבר ואינה פתוחה לציבור עדיין.

    רמלה היא גם ביתו של בית הקברות הצבאי הבריטי הגדול בארץ. זהו מקום מנוחתם האחרונה של חיילים שנפלו מאז תקופת מלחמת העולם הראשונה, כשהבריטים הביסו את האימפריה העות'מאנית, ועד סוף המנדט הבריטי ב– 1948 . הבריטים מתחזקים את המקום לתפארת ועורכים בו טקס זיכרון מדי שנה. הגינון בבית הקברות מוקפד וכל הקברים זהים בגוש בהם. לפני מספר שנים הפך בית הקברות לאטרקציה התיירותית הלוהטת של רמלה ומשך צליינים וצוותי טלוויזיה מרחבי העולם לאחר שהתגלה בו קברו של אחד, הארי פוטר. טוראי פוטר ממחלקת ווסטרשייר נהרג בעת מילוי תפקידו בחברון בשנת 1939 והוא בן 19 בלבד.


    הארי פוטר ברמלה. צילום: רון פלד

    לא ידוע אם קיים קשר בינו לבין הסופרת ג'יי קיי רולינג. למרות יכולת המשיכה של הקוסם, היעד הפופולרי ביותר בקרב ישראלים המבקרים ברמלה הוא השוק, ובעיקר בימי רביעי, אז דוכני השוק הנודדים מצטרפים לדוכנים הקבועים שהיו בשימוש עוד מימי העות'מאנים.

    השוק העצום והצבעוני ידוע בזכות האיכות הגבוהה של הפירות, הירקות, הדגים והמאכלים האתניים הנמכרים בו, וכן בשל המחירים הנמוכים והמסעדות הנהדרות הנמצאות ברחובות המקיפים אותו. כדי ללמוד עוד על ימי המנדט הבריטי ורמלה בשנוש תיה הראשונות של מדינת ישראל כדאי לבקר במוזאון רמלה. התערוכה הקבועה של המוזאון כוללת מודל של תחנת הרכבת הישנה של העיר, תצוגה העוסקת בכיבוש העיר במלחמת העצמאות ודגם בגודל אמיתי של אוהל במחנה עולים. הדגם כולל גם מיטה מקורית ולא נוחה בעליל, וכלי בית כדוגמת מגהץ ישן וקרש כביסה.

    ישנו גם חלל זיכרון המוקדש לתושבים שנפלו בעת שירותם בצה"ל. לא רחוק מן המוזאון, בצומת תעבורה, שוכן מוזאון נוסף המוקדש למשאיות, המתופעל על ידי "נשר מפעלי מלט". בשנות ה– 70 זכתה רמלה לקצת מאור הזרקורים, כשלתקופה קצרה הפכה למרכז סצנת המוזיקה הישראלית. מועדוניה החדשניים משכו כוכבים בין–לאומיים והמוזיקאים המקומיים שגדלו במועדונים הללו עדיין משפיעים רבות על המוזיקה הישראלית. אך למרבית הצער, רובם ככולם עברו לתל אביב ולמקומות אחרים לפני זמן רב. מועדון "קליפסו" המפורסם הוסב בשנות ה– 90 לאולם אירועים וסגר את שעריו בשנה שעברה, בעוד שאר המועדונים נעלמו כליל מזמן.

    התקופה בה התחרתה רמלה בלוד על התואר המפוקפק "בירת הסמים של ישראל" נגמרה, ואיתה גם מלחמות השטחים בין כנופיות מתחרות. ראש העיר יואל לוי תורם לשיפור העיר בכל החזיתות, מתיירות ועד לחינוך ותשתיות. אגרות החוב העירוניות שהנש פיקה העיר לפני מספר שנים סיפקו לה את האמצעים הדרושים לשיפורים הרבים מבלי לגרום לגרעון תקש
    ציבי. כתוצאה מכך נהפכה רמלה למקום טרנדי בקרב זוגות צעירים המחפשים לקנות את דירתם הראשונה. 

    ככל שהתוכניות לשיפור תשתיות התיירות בעיר מתקדמות, אפשר לצפות שהיא תיהפך במהרה גם ליעד תיירותי מועדף.